מוגש במסגרת היחידה החמישית במדעי החברה

Transcription

1 חינוך התיישבותי מוגש במסגרת היחידה החמישית במדעי החברה תחום דעת: פסיכולוגיה מגישה: עדי שן ת.ז: מנחה: גברת אורלי דני מרץ 80

2 תוכן עניינים עמודים הקדמה אישית... מבוא... חלק ראשון- תיאורטי:. פרק א - המשתנה הבלתי תלוי- תנועות הנוער. מהי תנועת נוער? ההשפעות על הפרט מהשתתפות בתנועת נוער תאוריות הסבר על תנועות הנוער השונות.... פרק ב - המשתנה התלוי- הדימוי העצמי. מהו דימוי עצמי?.... מרכיבי הדימוי העצמי.... התפתחות הדימוי העצמי.... תאוריות.... פרק ג - הפרק המקשר.... סיכום החלק התיאורטי... חלק שני- מעשי- אמפירי: מבוא למחקר שדה... 9 הצגה וניתוח ממצאים... דיון, סיכום ומסקנות... 7 רפלקציה... רשימת מקורות... נספחים...

3 "The most worth-while thing is to try to put happiness into the lives of others." )"הדבר המשמעותי ביותר שיכול להיות הוא לנסות להכניס אושר לחייהם של אחרים."( רוברט באדן פאוול, ספטמבר 60 רוברט באדן פאול היה חייל, סופר ומייסד תנועת הצופים העולמית. ציטוטו מביע את החשיבות של התרומה לחברה ולפרט. הציטוט מתקשר לנושא עבודתי בכך שלפי דעתי, בשביל להרגיש טוב עם עצמנו, אנו צריכים לעשות משהו עבור האחר, לתרום ולעזור לפרט כדאי שיהיה מאושר. עם תחושת אושרו של האחר, האני העצמי מרגיש תחושת סיפוק והעצמה ובעקבות כך גם התורם מרגיש נתרם.

4 מבוא עבודה זו עוסקת בקשר בין השתתפות בתנועות נוער לבין רמת הדימוי העצמי בקרב מתבגרות. האם בשל העובדה שנטלתי חלק בתנועת נוער אהיה בטוחה יותר בעצמי? מהי ההשפעה של החברות בתנועה על חיי מחוצה לה, לדוגמא במשפחה ובבית הספר? בחרתי בנושא זה מכיוון שהשתתפתי בתנועת נוער "הצופים", ובסיום דרכי כחניכה, המשכתי את המסלול בתנועה והפכתי להיות מדריכה במשך שנתיים, כך שהנושא קרוב לחיי האישיים. בנוסף לכך אני חיה בסביבה שבה הרבה מחבריי לשכבה מתנדבים ומתנדבות בתנועות נוער שונות ומגוונות ורציתי לבדוק האם הדבר מחזק את דימויים העצמי באופן חיובי. השערת המחקר שלי היא ככל שהמתבגרת לוקחת חלק גדול יותר בתנועת נוער בזמן התיכון כך רמת הדימוי העצמי שלה תהיה חיובית. בתחום הדעת של הדימוי העצמי, ישנם מחקרים רבים ומגוונים המתארים את התפתחותו, כיצד ניתן לחזק אותו וכדומה. בתחום הדעת של תנועות הנוער ישנם מחקרים ומאמרים החוקרים את הנושא ומתוכם באות מסקנות רבות המעודדות מתבגרים לקחת חלק בתנועות נוער בשביל תחושת העצמה, סיפוק עצמי ועזרה לאחר. מתוך חיפוש נרחב, למיטב ידיעתי, לא נחקר באופן גורף וישיר הקשר בין שתי המשתנים הללו יחדיו ועל ההשפעה שלהם זה על זה. כדי בכל זאת לבסס את מחקרי והשערתי חיפשתי מחקרים אשר דומים לשת המחקר שלי ונתקלתי במחקר של איילה פישר אשר חוקר את הקשר בין תחושת העצמה לבין התנדבות ומעורבות בקהילה בקרב בני נוער. בבסיס מחקר זה נמצאת התפיסה שתחושת העצמה משפיעה ומושפעת מהתנהגות האדם ומעורבותו בחייו ובסביבה בה הוא פועל וחי. ממצאי המחקר תומכים בהשערה לגבי ההבדלים בין מתנדבים ללא מתנדבים לגבי המשאבים האישיים והחברתיים. בקרב המתנדבים נמצאו משאבים ה גבוהים יותר. לגבי הערכה עצמית לא נמצאו הבדלים בין מתנדבים ולא מתנדבים. עוד נמצא שהמתנדבים הינם בעלי תחושת העצמה ותחושת שייכות ומעורבות גבוהה יותר מאשר ה שאינם מתנדבים. העבודה בנויה משני חלקים: החלק הראשון הוא החלק התאורטי. בחלק זה ישנן תיאוריות וסוגיות שונות בנוגע לנושא הנדון מתוך מאמרים וספרים שקראתי אשר עוסקים בנושא. בחלק זה אני מציגה שלושה פרקים ומרחיבה על כל פרק אשר עוסק בפן אחר של הסוגיה. הפרק הראשון דן במשתנה הבלתי תלוי- בתנועות הנוער והגדרתן, ההשפעות של תנועות נוער, תאוריות שונות הקשורות לתנועות נוער והסבר על תנועות הנוער השונות הפועלות באזור מגוריי. הפרק השני עוסק במשתנה התלוי- מהו דימוי עצמי, מרכיביו, שלבי ההתפתחות העצמי ותאוריות שונות. בפרק השלישי אפרט מחקר שנעשה על ידי איילה פישר, "הקשר בין תחושת העצמה לבין התנדבות ומעורבות בקהילה בקרב בני נוער". מחקר זה עוסק בהבדלים בין מתנדבים ולא מתנדבים בגיל ההתבגרות בתחומים הבאים: תחושת העצמה, הערכה עצמית, תמיכה חברתית ומשפחתית ושייכות ומעורבות בקהילה. בנוסף בודק המחקר את השפעת ההתנדבות, המין והמשאבים האישיים על תחושת העצמה, וכן השפעתם של משאבים אישיים וחברתיים ותחושת ההעצמה על מעורבות והשתייכות לקהילה. החלק השני של העבודה הוא החלק המעשי. בחלק זה ניסיתי להוכיח בשטח את טענתי בחלק התאורטי. אי לכך בניתי שון סגור וחילקתי אותו בין תלמידות שונות. השון כולל שות שתשובותיהן נותנות לי תמונה כוללת על הקשר בין המשתנים אותם בדקתי והסקתי מסקנות אודות הקשר בין השניים.

5 כולי תקווה, שהעבודה תמחיש את מה שכה רציתי שתמחיש ותדגיש- החשיבות הרבה שיש להשתתפות בתנועות נוער על רמת הדימוי העצמי, הביטחון העצמי ותחושת העצמה וסיפוק. בנוסף לכך אני מקווה שמסגרות החינוך הפורמליות והבלתי פורמליות ישתמשו במסקנות המחקר שערכתי ובעזרתו יעודדו תלמידות ותלמידים להשתתף יותר ולקחת חלק גדול יותר בתנועות נוער, וכך מטרתי תוגשם! קריאה מהנה, עדי שן

6 חלק ראשון- החלק התאורטי

7 המשתנה הבלתי תלוי- תנועות נוער בפרק זה אדון בהגדרת תנועות נוער שונות, אציג נתונים סטטיסטים על השתתפות בתנועות נוער בגיל התבגרות בקרב אוכלוסיות שונות ואחקור את התרומה שלהן למתבגרות. בנוסף ארחיב על תאוריות שונות שמסבירות את המושג תנועות נוער ואסביר בעזרת שון פתוח על תנועות הנוער השונות הפועלות בסביבת מגוריי. פרק זה משמעותי וחשוב כיוון שהוא מהווה בסיס להמשך העבודה בגלל העבודה שהנתון של השתתפות או אי השתתפות בתנועות נוער לא משתנה.. מהי תנועת נוער? תנועת נוער היא ארגון לחינוך לא פורמלי שיש לו "אני מאמין" מוגדר וחבריו, החניכים והמדריכים, באים יו מתוך בחירה. תנועות הנוער בישר נתפסות כארגונים של צעירים המחנכים להזדהות עם מגילת העצמאות ועם ערכיה של מדינת ישר כמדינה יהודית ודמוקרטית, וליחס של כבוד לזכויות האדם, לתרבותו ולהשקפותיו של הזולת. דפוסי הפעילות של תנועות הנוער משקפים את ההווי של החברה הישרית, את תכניה, את ערכיה המרכזיים ואת ה של קבוצות וזרמים שונים בה ולחברות בהן אופי חברתי-חוויתי לא פורמלי. בנוסף לנאמר, לתנועות הנוער בישר יש "אני מאמין" אידיאולוגי מוגדר או כללי. מבחינת זיקתן הפוליטית ניתן לאפיין תנועות נוער כלליות ותנועות השואבות את האידיאולוגיה שלהן ממפלגות השמ, ממחנה הימין, ממפלגות של הציונות הדתית ומהמחנה הדתי. הרקע לצמיחתן של תנועות נוער נעוץ בתהליכי ההתפתחות החברתית-המדינית בארצות מרכז אירופה ומערבה. בעבר, החברה טיפחה את יסוד השמרנות וההמשכיות. התערערות הסמכותיות של החברה השמרנית והמשפחה המסורתית במאה ה- 9 יצרה אפשרות לפעילות עצמאית של בני הנוער. התארגנות הנוער היה ביטוי לדחיית ערכי החברה הבורגנית ואורח חייה, שבעיני בני הנוער הצטיירה כמתמכרת להישגים חומריים, ושנימוסיה הם לעיתים קרובות העמדת פנים וכזבים מוסכמים. תנועות הנוער ביקשו להקנות למסגרת שלהן הרגלים של פשטות וגילוי-לב,ומעל לכול- לשבור את מחיצות הניכור שבין אדם לרעהו. בחיפוש אחרי טוהר, פנו הצעירים ליציאה מן העיר ולשוטטות במרחבי הטבע. הם ביקשו להגיע למקורות והתפעמו מפולקלור, משירה וממוסיקה עממיות ומספרות רומנטית. שלג מי-עמי נעמי "תנועות הנוער בישר", הכנסת, מאי. פרופסור שפירא רנה, "דו"ח הוועדה לבדיקת מאפייני תנועות הנוער כבסיס לקריטריוני הקצאה", ספטמבר. מרכז המידע אודות השואה, יד ושם ביה"ס המרכזי להוראת השואה. 7

8 ה.. שפעת השתתפות בתנועות נוער על הפרט התנדבות הינה בסיס לסטטוס, כוח, תחושת החזרת טובה למדינה ולחברה, ביטוי ערכים, העשרה, פיתוח אישיותי, מעמד חברתי וניסיון מקצועי. כמו כן, מסקירת ספרות שבחנה את השפעת ההתנדבות על הנוער, עלה כי בני נוער מתנדבים נעשים פחות סמכותיים ויותר דמוקרטים, מסתגלים טוב יותר למצבים חדשים, מסתדרים בקלות יחסית עם מבוגרים, בעלי אוריינטציה לשירות ולעזרה לאחרים, אחראיים יותר ומתעניינים בבעיות חברתיות ובפוליטיקה. המתנדבים דיווחו על בטחון עצמי גבוה יותר ושיפור בדימוי העצמי, ורבים טענו שהם למדו והחכימו מההתנסות בהתנדבות יותר מאשר בבתי הספר. כאשר בוחנים את הקשר בין מסוגלות עצמית לבין התמדה בקרב בני נוער, נמצא כי בני נוער בעלי תפיסת מסוגלות עצמית גבוהה לוקחים על עצמם תפקידים רבים יותר, מתמידים ומשקיעים, מתמודדים עם אתגרים ונוטים להצליח יותר מאשר תלמידים בעלי מסוגלות עצמית נמוכה. לעומת זאת פישר מצאה כי הערכה עצמית ומסוגלות עצמית של בני נוער שאינם מתנדבים גבוהה יותר מאשר בקרב בני נוער מתנדבים. היא הסבירה כי דווקא בני נוער בעלי הערכה עצמית ותפיסת מסוגלות עצמית נמוכה יטו להשקיע יותר בפעילות התנדבותית, כיוון שהם רואים בה 5 דרך להתנסות בתחומים חדשים ולחזק את מסוגלותם העצמית. והפור ציפורה, "הגורמים להתמדה בהתנדבות בקרב בני נוער", אוניברסיטת בר אילן, ספטמבר. 5 פישר איילה " הקשר בין תחושת העצמה לבין התנדבות ומעורבות בקהילה בקרב בני נוער". אוניברסיטת בר-אילן, 8 שנת 999.

9 .. תאוריות הקשורות לתנועות נוער בתנועות הנוער הפרט נמצא באינטראקציה תמידית עם קבוצת השווים שלו. קבוצת השווים )או במילה אחרת- צוות( נפגשים בזמן הפנוי כדי לתכנן פעולות, טיולים, העשרות, סמינרים לחניכים ונפגשים כמובן בימי הפעילות כדי להעביר את אותן פעילויות. בנוסף הצוות נפגש לעיתים מחוץ למסגרת התנועתית למטרת גיבוש והווי. לעיתים קרובות, הצוות, הופך להיות קבוצת החברים הטובים של הפרט. בעקבות כך החבר'ה מאפשרים ביטוי רגשות חיובים ושליליים והמתבגר יכול לדבר בפניהם על חששותיו, על דברים המטרידים אותו ועל עימותים עם הוריו. החבורה מעניקה למתבגרים "תרגול" של מיומנויות חברתיות- החל מריקוד ועד דיונים עם חילוקי דעות בלי לרגוז על ו עם הדעה הנגדית. בצד היתרונות ישנם גם חסרונות לחבורה. המסגרת מכתיבה צורת התנהגות, דיבור, לבוש וכדומה 6 העלולות לבוא על חשבון פיתוח הטעם האישי. בנוסף לכך, קבוצות נוער נתפסות כמנגנונים שמתווכים בין שלבי הילדות לשלבי הבגרות ומכאן ממתנים או ממסדים את קשיי המעבר. אייזנשטדט למשל הציע מודל להבנת תפקידן של קבוצות נוער והשתמש בו כדי להשוות היבטים של קבוצת גיל וטקסי מעבר בחברות שבטיות ומודרניות מגוונות. המודל מתמקד בתנאים החברתיים שבגללם הופיעו קבוצות נוער: ככל שהחברה מורכבת יותר, ככל שהפערים בין המשפחה לחברה- וכתוצרה מכך הקשיים במעבר לבגרות- רבים יותר, עולה הסבירות שיתהוו קבוצות נוער. קבוצות לה הן גם מקלט לצעירים וגם מנגנון המשלב אוריינטציות אוניברסליסטיות. כיוון סוציולוגי מנוגד גורס כי ארגונים וקבוצות נוער הם מנגנונים שהמציאו מבוגרים כדי לשלוט בצעירים ולהבטיח שעתוק חברתי מרבי. כלומר, גישה זו רואה 7 בקבוצות הנוער סוכנים שמטרתם למנוע אי רציפות והפרת הסדר החברתי. זיו אבנר "התבגרות". מסדה, רמת גן. 98 עמודים כהנא אבנר "נעורים והקוד הבלתי פורמלי". מוסד בייק, ירושלים 7. עמוד 8. 9

10 .. הסבר על תנועות הנוער השונות בתת פרק זה תשתי מספר מתבגרות אשר לוקחות חלק פעיל בתנועת נוער. כל אחת מהבנות משתתפת בתנועת נוער אחרת, בהתאם למקום מגוריה. בשון אנונימי זה אציג את השוני והדמיון בין כל תנועת נוער אשר מתבטא בהווי החניכים, בהווי השכבה הבוגרת )אוכלוסיית המחקר שלי( ובפעילויות המגוונות והייחודיות אשר מאפיינות כל תנועה. יחד עם זאת אציג את גם את הערכים, המטרות והרצון לתרום ולהיתרם. שלושת התנועות אשר התמקדתי בהן בראיון הן "הצופים", "האיחוד החקלאי", ו"בני המושבים". בשלושת התנועות ישנם ימי פעילות קבועים שבהם נפגשים והמדריכים מעבירים פעולות עם ערכים ומטרות לחניכיהם. שלושת התנועות שמות דגש על ערכים חשובים ומרכזיים כמו חברות ורעות, עזרה לזולת, אהבת הארץ, קבלת השונה, שיתוף פעולה, פיתוח חשיבה עצמית וכדומה. בכל פעולה המטרות משתנות בהתאם למסר שהמדריך מעוניין להעביר לחניכיו. בתנועת בני המושבים למשל, ישנן מטרות שנתיות שצוות המדריכים שם לעצמו בתחילת השנה. במהלך השנה החניכים עוברים תהליך למימוש מטרות ה )ללא ידיעתם(, בעזרתם של צוות המדריכים, ובסופה של השנה ניתן לראות כי אכן המטרות מומשו. כדי לממש את ערך קבלת השונה ועזרה לזולת השכבה הבוגרת בכל תנועה תורמת לקהילה בצורה אופיינית לה. בתנועת הצופים ניתן לראות את הערך בא לידי ביטוי באמצעות צוות קהילה שנפתח השנה. מטרת צוות היא לחזק את הקשר של השבט עם הקהילה ביישוב. הצוות מארגן אירועים יישוביים תוך עירוב כלל החניכים. בנוסף לכך ישנו צוות אשר מעביר מידי חודש פעילות שונה לפנימייה שונה. בנוסף לכך, ניתן להבחין בדמיון בין כל התנועות בפן של חגיגת וציון חגים ומועדים. כל תנועה מדגישה חג בצורה המתאימה לה. באיחוד החקלאי לדוגמא, חוגגים את "חג המעלות", שזהו טקס פתיחת השנה. לקראת מועד זה השכבה הבוגרת מכינה סרטון תקדים כדאי להלהיב את החניכים הוותיקים ולגייס חניכים חדשים. בשלושת התנועות ההווי של השכבה הבוגרת הוא מצוין. על פי התשובות מהשונים ניתן להסיק כי חברי השכבה הבוגרת- גם הבנים וגם הבנות, בקשר טוב אחד עם השנייה. הדבר בא לידי ביטוי בכך שיש "יציאות צוות" )הצוות יוצא לפעילות כלשהי מחוץ למסגרת התנועה במטרה להתגבש(, ערבי שכב"ג, טיולים, סמינרים והעשרות. כל הפעילויות הללו באות מרצונם של הבוגרים )גם המדריכים וגם הפעילים( והדבר מעיד על קשר חזק וחיובי. לסיום, ממצאים ו מבהירים עד כמה חשובה ההתנדבות והשתתפות בתנועות נוער למתבגרים. ניתן להסיק מפרק זה כי בני נוער אשר לוקחים חלק בתנועת נוער ממשים את עצמם באופן מלא יותר, מאשר כו שלא. בפרק הבא אציג ואבחן את המשתנה התלוי בעבודתי, רמת הדימוי העצמי, בהקשר של השתתפות או אי השתתפות במסגרת של תנועת נוער.

11 המשתנה התלוי- דימוי עצמי בפרק זה אציג את המשתנה התלוי בעבודתי- הדימוי העצמי. אגדיר מהו דימוי עצמי, אציג את מרכיביו ואת התפתחותו במהלך החיים של המתבגרות ותאוריות שונות שמסבירות את מושג הדימוי העצמי. משתנה זה יציג בסיום העבודה, לאחר מחקר, את מסקנת עבודת החקר... מהו דימוי עצמי? דימוי עצמי הוא מערכת מאורגנת של תכונות והערכות שהאדם מייחס לעצמו ומתנהג לפיהן. האדם בונה לעצמו במהלך חיוו מערכת תפיסות על עצמו: על תכונותיו הגופניות והאישיותיות, על כשריו וקשייו בתחומים שונים ו על שאיפותיו לעתיד, שהן פועל יוצא של תכונותיו ואישיותו. ויליאם פיטס,)Fitts( מן החוקרים החשובים בתחום הדימוי העצמי, שהרכיב שון למדידתו, מבחין בין חמישה חלקים בדימוי העצמי:. דימוי אישי- תפיסת האדם את תכונות אישיותו.. דימוי גופני- תפיסת גופו, בריאותו והופעתו החיצונית של הפרט.. דימוי מוסרי- תפיסת מוסריותו והתנהגותו לפי הנורמות המקובלות.. דימוי משפחתי- תפיסת האדם את עצמו בתוך המסגרת המשפחתית ותפיסתו את יחס המשפחה יו. 8. דימוי חברתי- תפיסת האדם את עצמו ביחס לזולתו בתוך אינטראקציות חברתיות. בגיל ההתבגרות חלה מעין "מהפכה" בדימוי עצמי עקב שינויים ביולוגיים, קוגניטיביים וחברתיים. דימוי עצמי חיובי מניע את האדם להעז, להיות בטוח בעצמו ולהתמודד ביתר ביטחון עם משימות העומדות בפניו. דימוי עצמי שלילי הוא תחושה של חוסר שביעות רצון מהישגים, מהתכונות ומהמאפיינים העצמיים. תחושה כללית של חוסר ערך עצמי מניעה את האדם להססנות בהחלטות, להימנעות מהתמודדות עם משימות הדורשות מאמץ, חשש מכישלון והעדר יוזמה. לדימוי עצמי שלילי נלווים לעיתים חרדה והיעדר כוחות פנימיים או לחלופין נלווים רגשות 9 מרדניים ומטען רגשי שלילי. ע"פ התיאוריה של פיאז'ה, נמצאים מתבגרים בשיא החשיבה האנושית. חשיבתם מופשטת וחוש הביקורת שלהם מפותח ביותר. הם ביקורתיים לא רק כלפי הזולת, א גם ואף בעיקר כלפי עצמם. 8 בר ציפי ונוימאיר מרים, "מפגשים עם הפסיכולוגיה, מפגש שני- פסיכולוגיה התפתחותית", הוצאת רכס, עמוד. 9 ד"ר רינה מורדו, " טיפוח דימוי עצמי! ", 9,

12 .. מרכיבי דימוי עצמי ויליאם פיטס, מבחין בין חמישה חלקים בדימוי העצמי:.דימוי אישי- תפיסת האדם את תכונות אישיותו..דימוי גופני- תפיסת גופו, בריאותו והופעתו החיצונית של הפרט..דימוי מוסרי- תפיסת מוסריותו והתנהגותו לפי הנורמות המקובלות..דימוי משפחתי- תפיסת האדם את עצמו בתוך המסגרת המשפחתית ותפיסתו את יחס המשפחה יו.. דימוי חברתי- תפיסת האדם את עצמו ביחס לזולתו בתוך אינטראקציות חברתיות. 0 על פי הפילוסוף מיד, הדימוי העצמי מורכב ממערכות יחסים של עצמי ופרטים אחרים. האדם הינו תוצר חברתי של סביבתו והוא תופס את עצמו רק בנוכחות אחרים וכפי שהוא חושב שהם רואים אותו. כך, הפרט מפתח תפיסת עצמי על סמך העמדות של אחרים כלפיו. מכאן, שההערכה העצמית של הפרט הינה תוצר של אינטראקציה חברתית הנוצרת כהשתקפות תפיסות אחרים אותו. העצמי הופך להיות אובייקט רק באמצעות הפנמת עמדותיהם של אחרים כלפיו. לעומת זאת, ישנה הבחנה בין תפיסות עכשוויות לבין תפיסות שמבטאות את השאיפות ואת העתיד הרצוי. הראשונות מבטאות את העצמי הריי )תפיסות האדם את עצמו כפי שהוא(,ואילו האחרונות - את העצמי האידיי )תפיסות האדם את עצמו כפי שרוצה להיות(. גם האני הריי וגם האני האידיי משפיעים על התנהגות האדם ואף מושפעים ממנה. 0 בר ציפי ונוימאיר מרים, "מפגשים עם הפסיכולוגיה, מפגש שני- פסיכולוגיה התפתחותית", הוצאת רכס, עמוד. ג'ורג' הרברט מיד,"נפש, עצמי וחברה" Society( )Mind, Self and, 9. אתר מט"ח, ד"ר אורית כהן ודנה פרידמן-. "אישיות : רוג'רס - גישה הומניסטית פנומנולוגית : העצמי".

13 .. התפתחות הדימוי העצמי עד גיל בית הספר מתפתח הדימוי העצמי הריי. לאחר מכן מתפתחים הדימוי האידי וההערכה העצמית. הדימוי העצמי וההערכה העצמית ממשיכים להתפתח כל שנות חיינו. התפתחותם תלויה בהתפתחות הגופנית, הקוגניטיבית, הרגשית והחברתית. ישנם שלושה תהליכים קודמים לגיבוש הדימוי העצמי ומהווים תנאי להתפתחותו: היבדלות הינה תנאי הכרחי להתפתחות מושג העצמי של אדם מסביבתו, כלומר תחושת היותו ישות נבדלת או נפרדת. בשנה הראשונה לחיי התינוק הוא אינו מבדיל בינו לבין סביבתו. רק לקראת סוף השנה הוא מתחיל לחוש, להכיר ולהרגיש את גופו. גם המבוגרים מרגישים את גופם בצורה ברורה יותר שצרכיהם אינם באים לידי סיפוק. כתוצאה מההתפתחות המוטורית והקוגניטיבית הפעוט חש תחושה של היבדלות נפשית המתבטאת ברצון נפרד משלו ובידיעה שלאחרים ישנם רצונות אחרים. קביעות העצמי היא ההכרה שהאדם נשאר אותו אדם לאורך זמן, גם אם חלים בו שינויים חיצוניים או פנימיים בצורתו, בלבושו או בהכשריו. הכרה זו מתפתחת בהדרגה לקראת סוף שנת החיים הראשונה כתוצאה מהתפתחות יכולת ההסמלה וקביעות האובייקט )כלומר, היכולת לשמר את האובייקט בזיכרון גם אם ברגע נתון אינו נתפס בחושים(.שני כשרים קוגניטיביים ה מאפשרים לתינוק בשנת חיו הראשונה לזכור את אמו, את החפצים בסביבתו ואת עצמו כבעל קיום קבוע. זיהוי עצמי מתרחש כתוצאה מרכישת תחושת היבדלות וקביעות העצמי. כעת האדם יכול להתייחס לעצמו כ נושא ולא מושא. לפני ההתפתחות של הקביעות העצמית לילד קשה לדבר על עצמו, לזהות את עצמו בתמונות וכדומה. עם ההתפתחות של הקביעות והיכולת הלשונית יכול הפעוט להבין ולזהות את עצמו. פלקר טוען כי ההורים משפיעים על התפתחות הדימוי העצמי של הילד בכך שהם הנם אחראיים הראשוניים להתפתחות תחושת שייכות, קומפטנטיות וערך עצמי-שלושת המנטים הבסיסיים המרכיבים את הדמוי העצמי. סיבן מציין כי הערכתו העצמית של הילד תלויה במידה בה הוא מרגיש כי הערכת הוריו אותו היא חיובית, כלומר, אם מאמין הילד שהוריו מעריכים את תכונותיו באופן חיובי יעשה כף אף הוא,גם אם אמונתו טעות ביסודה. כאשר יחסי הורים עם ילדיהם הנם פתוחים ומספקים, לומד הילד לתפוס עצמו כרצוי ובעל ערך ובדרך זו מתאפשרת התפתחותו ללא פחד מכישלון או דחייה, לעומת זאת, אם התחושה כלפי הילד היא של חוסר הערכה,אי קבלה, ציפיות גבוהות מדי ועונשים, הוא מפעיל ללא הרף מנגנוני הגנה ומתקשה להעריך עצמו ולפתח את הביטחון ביכולתו האישית. בר ציפי ונוימאיר מרים, "מפגשים עם הפסיכולוגיה, מפגש שני- פסיכולוגיה התפתחותית", הוצאת רכס אבן יהודה,. עמודים 9-. הררי) פרדו(,.השפעת סוג האינטגרציה על הישגים לימודיים ודמוי עצמי של מתבגרים. אוניברסיטת תל אביב. )עבודת גמר(. עמודים -.

14 .. תאוריות הקשורות לדימוי העצמי תיאוריית "ההיכרות עם העצמי"- טרופה )Trope) על פי תאוריה זו אנו שואפים לקבל מידע מפורט בתחומים שלגביהם אין אנו בטוחים מהי יכולתנו. בבסיס תיאוריית ההיכרות עם העצמי עומדת ההנחה כי לאדם יש מוטיבציה ללמוד על עצמו, לפתח הערכה מציאותית של יכולותיו ושל מגבלותיו. אולם, התמודדות עם מידע שלילי דורשת משאבים נפשיים שאינם עומדים תמיד לרשותנו ולפיכך, לא תמיד תבוא מוטיבציה זו לידי ביטוי. ביצוע פעולות מסוימות מספק מידע רב על רמת היכולת שלנו, ואילו ביצוע פעילויות אחרות כמעט אינו מספק לנו כל מידע חדש. טרופה שיער, כי אנשים מעדיפים לבצע מטלות אשר עשויות לספק להם מידע חדש לגבי יכולותיהם. לפיכך, מי שיודע כי יכולתו אינה נמוכה, יבחר לבצע מטלה קשה יחסית, מטלה שתבחין בין בעלי יכולת גבוהה לבין בעלי יכולת בינונית. מי שיודע כי יכולתו אינה גבוהה, יעדיף לבצע מטלה קלה יחסית- כזו שתבחין בין בעלי יכולת נמוכה לבין בעלי יכולת בינונית. 5 בנוסף לתאוריה זו ישנה תאוריה "האני במראה של צ'רלס קולי". בתאוריה זו קולי זיהה את התהליכים של יחסי הגומלין המעצבים את עיקרי הדימוי העצמי. לכל אחד מאתנו יש הבנה של היותנו בעלי זהויות נפרדות ושונות זה מזו. הבנה זו אינה מולדת א נוצרת תוך התנסויות עם אחרים, אינטראקציה עם הסביבה שלנו וכדומה. קולי טוען כי האדם הוא מה שהוא חושב שאחרים חושבים עליו. לפי תאוריה זו העצמי מתפתח בשלושה שלבים:. אנו תופסים כיצד אחרים תופסים את התנהגותנו.. אנו תופסים מהו שיפוטם והערכתם של הסביבה לגבי התנהגותנו. 6. אנו מעריכים את התנהגותנו בהתאם לתגובות הסביבה עליה. לסיום, ניתן לומר שהדימוי העצמי נבנה ומתפתח כל הזמן. בנוסף התהליך הינו תהליך ארוך שאינו נגמר. במהלך כל חיינו ישנה האפשרות לחזק את הדימוי העצמי ולהפך. כפי שנאמר, הדימוי העצמי מושפע גם מגורמים פנימיים וגם מגורמים חיצוניים המכתיבים את רמתו. בפרק הבא אציג מחקר של איילה פישר אשר דומה להשערת המחקר שלי. מטרת הפרק הבא היא לבסס את מחקרי ואת השערותיי. 5 סוניה רוקס ויוסף שורצולד, "פסיכולוגיה חברתית" כרך ב' יחידות -, חלק ראשון. ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה תל אביב, שנת, עמודים נווה סיוון, עד רונית ורן אורית, סוציולוגיה במעגלי החברה- חברות. הוצאת רכס.

15 פרק מקשר בפרק זה אציג מחקר המאשש השערתי כי יש קשר בין השתתפות בתנועות נוער לבין רמת הדימוי העצמי. מחקר זה חלק חשוב בעבודתי כיוון שהוא מבסס את ההשערה והממצאים. שם המחקר: "הקשר בין תחושת העצמה לבין התנדבות ומעורבות בקהילה בקרב בני נוער". כותב המחקר: פישר איילה מטרת המחקר: מציאת הבדלים בין מתנדבים ולא מתנדבים בגיל ההתבגרות בתחומים הבאים: תחושת העצמה, הערכה עצמית, תמיכה חברתית ומשפחתית ושייכות ומעורבות בקהילה. בנוסף בודקת העבודה את השפעת ההתנדבות, המין והמשאבים האישיים על תחושת העצמה. כיצד בדקו את המחקר: חלוקת חמישה שונים שונים ל 8 בני נוער בגילאי 8-, מתוכם מתנדבים בקהילה ו - אינם מתנדבים. כלי המחקר: חמישה שונים: שון דמוגרפי, שון העצמה, שון הערכה עצמית, שון תמיכה חברתית ומשפחתית, שון הבודק מעורבות והשתייכות לקהילה. ממצאים ומסקנות: ממצאי המחקר תומכים בהשערה לגבי ההבדלים בין מתנדבים ללא מתנדבים לגבי המשאבים האישיים והחברתיים. בקרב המתנדבים נמצאו משאבים ה גבוהים יותר. בבדיקת כל פריט בנפרד מסתבר שרק שלושה משתנים תורמים להבדלים ה, כולם משאבים חברתיים: תמיכה משפחתית, תמיכה חברתית ותמיכת קרובים. לגבי הערכה עצמית לא נמצאו הבדלים בין מתנדבים ולא מתנדבים. עוד נמצא שהמתנדבים הינם בעלי תחושת העצמה ותחושת שייכות ומעורבות גבוהה יותר מאשר ה שאינם מתנדבים. להתנדבות יש קשר ישיר לתנועות נוער, כיוון שההשתתפות בתנועות הנוער היא מבחירה אישית של הפרט ולא מגורם חיצוני. ממצאי מחקר זה נותנים גיבוי תיאורטי הולם להשערת המחקר שלי, לפיה יש קשר בין השתתפות בתנועות נוער בקרב מתבגרות לבין דימוי עצמי חיובי. בחלק הבא של עבודתי אציג את המחקר אותו אני מתכוונת לערוך הבודק קשר זה.

16 סיכום החלק התיאורטי עבודתי עוסקת בקשר בין השתתפות בתנועות נוער לבין רמת הדימוי העצמי בקרב מתבגרות. האם בשל העובדה שנטלתי חלק בתנועת נוער אהיה בטוחה יותר בעצמי? מהי ההשפעה של החברות בתנועה על חיי מחוצה לה, לדוגמא במשפחה ובבית הספר? תנועת נוער היא ארגון לחינוך לא פורמלי שיש לו "אני מאמין" מוגדר וחבריו, החניכים והמדריכים, באים יו מתוך בחירה. ההתנדבות ככלל הינה בסיס לסטטוס, כוח, תחושת החזרת טובה למדינה ולחברה, ביטוי ערכים, העשרה, פיתוח אישיותי, מעמד חברתי וניסיון מקצועי. על פי סקירת ספרות שנערכה נמצא כי בני נוער מתנדבים נעשים פחות סמכותיים ויותר דמוקרטים, מסתגלים טוב יותר למצבים חדשים, מסתדרים בקלות יחסית עם מבוגרים, בעלי אוריינטציה לשירות ולעזרה לאחרים, אחראיים יותר ומתעניינים בבעיות חברתיות ובפוליטיקה. המתנדבים דיווחו על בטחון עצמי גבוה יותר ושיפור בדימוי העצמי, ורבים טענו שהם למדו והחכימו מההתנסות בהתנדבות יותר מאשר בבתי הספר. ישנן תאוריות כמו זו של אייזנשטדט המסבירה את תפקידן של קבוצות נוער והשימוש בהן כדי להשוות היבטים של קבוצת גיל וטקסי מעבר בחברות שבטיות ומודרניות מגוונות. דימוי עצמי הוא מערכת מאורגנת של תכונות והערכות שהאדם מייחס לעצמו ומתנהג לפיהן. האדם בונה לעצמו במהלך חיוו מערכת תפיסות על עצמו: על תכונותיו הגופניות והאישיותיות, על כשריו וקשייו בתחומים שונים ו על שאיפותיו לעתיד, שהן פועל יוצא של תכונותיו ואישיותו. על פי ויליאם פיטס ישנם חמישה מרכיבים המרכיבים את הדימוי העצמי:.דימוי אישי, דימוי גופני, דימוי מוסרי, דימוי משפחתי ודימוי חברתי. ישנן תאוריות שונות המסבירות מהו העצמי. לדוגמא, תיאוריית "ההיכרות עם העצמי" של טרופה שבבסיסה עומדת ההנחה כי לאדם יש מוטיבציה ללמוד על עצמו, לפתח הערכה מציאותית של יכולותיו ושל מגבלותיו. כדי לבסס את מחקרי והשערותיי מצאתי מחקר של איילה פישר אשר מאשש חלקית את השערתי. ממצאי מחקר זה נותנים גיבוי תיאורטי הולם להשערת המחקר שלי, לפיה יש קשר בין השתתפות בתנועות נוער בקרב מתבגרות לבין דימוי עצמי חיובי. הממצאים תומכים בהשערה לגבי ההבדלים בין מתנדבים ללא מתנדבים לגבי המשאבים האישיים והחברתיים. בקרב המתנדבים נמצאו משאבים ה גבוהים יותר. לגבי הערכה עצמית לא נמצאו הבדלים בין מתנדבים ולא מתנדבים. עוד נמצא שהמתנדבים הינם בעלי תחושת העצמה ותחושת שייכות ומעורבות גבוהה יותר מאשר ה שאינם מתנדבים. להתנדבות יש קשר ישיר לתנועות נוער, כיוון שההשתתפות בתנועות הנוער היא מבחירה אישית של הפרט ולא מגורם חיצוני.

17 חלק שני- החלק האמפירי 7

18 מבוא למחקר שדה מטרת המחקר: בחלק התאורטי ערכתי סקירה על תיאוריות בנושא דימוי עצמי והתייחסתי הגדרת תנועות נוער במובנים והיבטים שונים. סקירה זו מהווה רקע לעבודת השטח שלי ונותנת היבטים תאורטיים של השערת המחקר. בחלק מחקרי זה, אני מבקשת לבחון את האופן שבו תנועות הנוער משפיעות על הדימוי העצמי בקרב מתבגרות. שת החקר: האם ימצא קשר בין השתתפות בתנועת נוער לבין רמת הדימוי העצמי בקרב מתבגרות? השערת מחקר: ככל שהמתבגרת לוקחת חלק גדול יותר בתנועת נוער בזמן התיכון כך רמת הדימוי העצמי שלה תהיה חיובית. ההשערה שלי מתבססת על מחקר של איילה פישר אשר בדק את תחושת העצמה לבין התנדבות ומעורבות בקהילה בקרב בני נוער. הגדרת משתנים: משתנה בלתי תלוי: השתתפות בתנועות נוער הגדרה נומינלית: תנועת נוער היא ארגון לחינוך לא פורמלי שיש לו "אני מאמין" מוגדר וחבריו, החניכים והמדריכים, באים יו מתוך בחירה. באמצעות שון ייבדק רמת הדימוי העצמי בקרב מתבגרות. דימוי עצמי חיובי יתבטא כך: המרכיב הקוגניטיבי יתבטא בקיומן של מחשבות על אני עם מרכיבים חיובים כמו חוכמה, יופי, אינטליגנציה רגשית גבוהה וכדומה. המרכיב הרגשי יתבטא ברגשות של אהבה, רצון לעזור לזולת וביטחון עצמי גבוה. המרכיב ההתנהגותי יתבטא במצב רוח טוב, התנהגות נינוחה, חיובית, שמחה וכדומה. הגדרה אופרטיבית: מתבגרות בגילאי 8 - המשתתפות בתנועות נוער כמו הצופים, האיחוד החקלאי, בני המושבים וכדומה. פעילות בה לפחות שנתיים, פעם בשבוע. עוברת ומעבירות פעילויות של הדרכה, טיולים,סמינרים, קורסים, העשרות ועוד. המתבגרות הן בנות ישובים ומושבים, הלומדות בכיתות ריות והומניות ביחד עם מתבגרים שחלקם גם לוקחים חלק בתנועת נוער. לעומתן ישנן מתבגרות בעלות מאפיינים דומים לנ"ל אשר לא נטלו חלק בפעילות תנועתית בשנתיים האחרונות. משתנה תלוי: רמת הדימוי העצמי הגדרה נומינלית: דימוי עצמי הוא מערכת מאורגנת של תכונות והערכות שהאדם מייחס לעצמו ומתנהג לפיהן. האדם בונה לעצמו במהלך חיוו מערכת תפיסות על עצמו: על תכונותיו הגופניות 8

19 והאישיותיות, על כשריו וקשייו בתחומים שונים ו על שאיפותיו לעתיד, שהן פועל יוצא של מרכיבי הדימוי העצמי:. דימוי אישי- תפיסת האדם את תכונות אישיותו.. דימוי גופני- תפיסת גופו, בריאותו והופעתו החיצונית של הפרט.. דימוי מוסרי- תפיסת מוסריותו והתנהגותו לפי הנורמות המקובלות. תכונותיו ואישיותו.. דימוי משפחתי- תפיסת האדם את עצמו בתוך המסגרת המשפחתית ותפיסתו את יחס המשפחה יו.. דימוי חברתי- תפיסת האדם את עצמו ביחס לזולתו בתוך אינטראקציות חברתיות. הגדרה אופרטיבית: דימוי אישי וחברתי. הכוונה בדימוי אישי הוא האופן בו תופס אדם את תכונותיו האישיותיות. הכוונה בדימוי חברתי הוא האופן בו הפרט תופס את עצמו ביחסים בין אישיים וחברתיים. מתבגרות בין הגילאים 8. - מתוכן לא לקחו חלק בשנתיים האחרונות בתנועת נוער לעומת אשר פעילות בתנועת נוער לפחות שנתיים. המתבגרות לומדות בכיתות בביה"ס חקלאי בכיתות הומניות וריות יחד עם מתבגרים אשר חלקם נוטלים גם חלק בתנועות נוער. גישה חיובית כלפי התופעה באה לידי ביטוי בכך שיהיה ניתן לראות דימוי עצמי חיובי בקרב בנות הנוער הנבדקות. את הבדיקה אפשר לערוך באמצעות שלושה מרכיבים: מרכיב קוגניטיבי: מחשבות חיוביות כלפי העצמי. מרכיב רגשי: רגשות של שמחה, ריגוש, אושר, הערכה עצמית גבוהה.. נטייה להתנהגות: התנהגות נחמדה כלפי סביבתי, שידור לסביבה ביטחון עצמי, עידון הכעסים. גישה שלילית כלפי התופעה באה לידי ביטוי בכך שיהיה ניתן לראות דימוי עצמי שלילי בקרב בנות הנוער הנבדקות. מרכיב קוגניטיבי: מחשבות שליליות כלפי עצמי. מרכיב רגשי: רגשות של פחד, תסכול, חששות, כעס, עצבות וכדומה. נטייה להתנהגות: התנהגות של חוסר ביטחון המתבטא באי ביטוי עצמי בקרב הסביבה, ביישנות, התנהגות קיצונית- מוחצנות יתר של עודף ביטחון והערכה עצמית על מנת לכפות על הרגשות המודחקים )הפחד, התסכול( או להיפך, עודף ביישנות וחשש להבעה עצמית בקרב הסביבה הקרובה. אוכלוסיית מחקר: בעבודתי בחרתי לחקור שתי אוכלוסיות מחקר ועל אפרט: אוכלוסיית מחקר ראשונה: מתבגרות שלא השתתפו בתנועת נוער בשנתיים האחרונות: מתבגרות ו לא לקחו חלק בכלל בתנועת נוער בתקופה המרכזית של התיכון. תווך גילאי המתבגרות נע בין 8. - המתבגרות לומדות בכיתות בביה"ס חקלאי בכיתות הומניות וריות יחד עם מתבגרים אשר חלקם נוטלים גם חלק בתנועות נוער. אוכלוסיית מחקר שנייה: מתבגרות שהשתתפו בתנועת נוער בשנתיים האחרונות: מתבגרות ו לקחו חלק פעיל בתנועת נוער בתקופה המרכזית של התיכון. הן עברו והעבירו סמינרים, פעולות, טיולים וכדומה בתקופה זו. תווך גילאי המתבגרות נע בין 8. - המתבגרות לומדות 9

20 בכיתות בביה"ס חקלאי בכיתות הומניות וריות יחד עם מתבגרים אשר חלקם נוטלים גם חלק בתנועות נוער. כלי המחקר: שון סגור. באמצעות כלי מחקר זה ניתן לאסוף נתונים מהמחקר. זוהי שיטת איסוף הנתונים השכיחה ביותר במחקרים במדעי החברה. השון כולל מספר רב של שות בהן הנחקרת מתבקשת לדווח על תפיסתה, עמדותיה, התנהגותה בעבר ובהווה, תכניותיה לעתיד, מצבה המשפחתי, גילה וכדומה. בעבודה זו נבחרו שות סגורות בעל מספר תשובות טרנטיביות מוכנות מראש והנחקרת מתבקשת לבחור ולסמן את מידת הסכמתה או אי הסכמתה עם השה. שות נוספות המופיעות בשון מתייחסות לרקע הנבדקת. לשון יש כמה יתרונות: - השות מנוסחות באופן אחיד לכל הנשים, וכך הוא מקל על הסקת מסקנות. - ניתוח הממצאים והסקת המסקנות בשון הוא מהיר, ואמור להצביע על מגמה שבולטת בתשובות הנשים. - השון מאפשר גישה נוחה למספר רב של נבדקים. - השון בעל מהימנות בין אישית גבוהה. לאישיותו של החוקר אין השפעה של איסוף הממצאים, בהנחה שההנחיות למילוי השון אחידות. עם יתרונותיו, יש גם חסרונות: - אין דרך לבדוק האם המשיב אכן מבטא את עמדותיו וכי הוא דובר אמת. - את השות והתשובות הטרנטיביות מנסחים זמן רב לפני היציאה את השטח ולכן קשה להכניס שינויים ולהוסיף שות או לשנות את כיוון המחקר. - בשון האפשרויות לתשובה מוגבלת למבחר שמציע החוקר. עלול להיווצר מצב שבו המשיב מתקשה לבחור את התשובה ההולמת את עמדתו. ייתכן כי החוקר יחמיץ מידע חשוב, שכן לא הביא תשובות אפשריות נוספות, או שהמשיב יסמן תשובה שאיננה מבטאת כהלכה את עמדתו. - קשה לנבא באיזה מידה עמדותיו של המשיב מבטאות את התנהגותו בפועל, גם כאשר המשיב לשון חותר לבטא בתשובותיו את עמדותיו האמיתיות. על אף חסרונותיו של השון, יתרונותיו עולים עליהם ועל כן אעשה בו שימוש. הצגת השון השון בנוי מ - שות כאשר הוא מחולק ל - חלקים. החלק הראשון של השון: שות רקע אשר בנויות משות על השתתפות בתנועת נוער ורמת הפעילות שהפרט לוקח בתנועת הנוער.

21 החלק השני של השון עוסק במשתנה התלוי שהוא רמת הדימוי העצמי. לצורך בדיקת משתנה זה הענקתי ארבעה היבטים. ההיבט הראשון בודק את הדימוי האישי )-( לדוגמא: שה מספר - "יש לי יותר תכונות חיובית מאשר שליליות". ההיבט השני בודק את הדימוי הגופני )-( לדוגמא: שה מספר 8- "אני משתדלת להקפיד על הופעתי החיצונית". ההיבט השלישי בודק את הדימוי החברתי )-( לדוגמא: שה מספר - "אני מרגישה שאנשים באמת נהנים לשוחח איתי". ההיבט הרביעי בודק את הדימוי המשפחתי )-( לדוגמא: שה מספר - "אני מרגישה שמשפחתי בוטחת בי". הערכים של המשתנה הבלתי תלוי נעים בין -. כאשר = לא מסכימה בכלל, =לא מסכימה, = מסכימה, = מסכימה מאוד. ערכים, מציינים ערכים נמוכים של המשתנה המבטאים דימוי עצמי שלילי. ערכים, מציינים ערכים גבוהים של המשתנה המבטאים דימוי עצמי חיובי. טווח ממוצע התשובות נע בין: מינימום- ומקסימום- 8. ממוצע שנע בין - מצביע על דימוי עצמי נמוך. ממוצע שנע בין -8 מצביע על דימוי עצמי גבוה. בשון ישנן סקלות הפוכות שהן שות מספר 9. 7,,,, 9,,, שות בסגנון סקלות הפוכות בודקות את מהימנות תשובות הנחקרים, את אחידות התשובות ועקביות הנחקר. מדגם אוכלוסיית המחקר של מחקרי היא מתבגרות בגילאי -8. מתוכן משתתפות בתנועות נוער בשנתיים האחרונות ו- לא השתתפו בתנועות נוער בשנתיים האחרונות. השונים חולקו לשתי הקבוצות באופן שווה כך ש- מתבגרות משתתפות ענו על שונים ו- מתבגרות שלא משתתפות ענו גם כן על שונים. מהלך המחקר המחקר נעשה בבית הספר העל יסודי "עמי אסף" השוכן במכללת "בית ברל" באזור המרכז. המחקר נעשה במשך כשבוע והועברו שונים פעם אחת. חלוקת השונים נעשתה לבד. לנבדקות הוסבר על העבודה וחשיבותה, הוסבר לנבדקות כי זהו שון אנונימי ופרטיותן תישמר. בנוסף, הוסבר לנבדקות כי זכותן להפסיק את ההשתתפות בכל רגע.

22 ממצאים טבלה מספר טבלה המרכזת את הממצאים על מתבגרות המשתתפות בתנועות נוער ודימוין העצמי. דימוי אישי דימוי גופני דימוי חברתי דימוי משפחתי סה"כ N=0 00% N=0 00% N=0 00% N=0 00% N=0 00% דימוי עצמי חיובי בקרב מתבגרות המשתתפות בתנועות נוער N=0 0% N=0 0% N=0 0% N=0 0% N=0 0% דימוי עצמי שלילי בקרב מתבגרות המשתתפות בתנועות נוער דיאגרמה מספר ניתן להסיק מתרשים זה כי באופן רווח וגורף, כל הנבדקות אשר לוקחות חלק בתנועת נוער בעלות דימוי עצמי חיובי בכל הרבדים.

23 טבלה מספר 8 טבלה המרכזת את הממצאים על מתבגרות שאינן משתתפות בתנועות נוער ודימוין העצמי. דימוי אישי דימוי גופני דימוי חברתי דימוי משפחתי סה"כ N= 70% N=9 95% N=8 90% N=8 90% N=6 80% דימוי עצמי חיובי בקרב מתבגרות שאינן משתתפות בתנועות נוער N=6 0% N= 5% N= 0% N= 0% N= 0% דימוי עצמי שלילי בקרב מתבגרות שאינן משתתפות בתנועות נוער דיאגרמה מספר 8 מהתרשים ניתן לראות כי ישנה התפלגות הנוטה לכיוון החיובי בהקשר של רמת הדימוי העצמי, אך יחד עם זאת, אחוז ניכר מן הנערות בעלות דימוי עצמי שלילי- % מהנבדקות. בתרשים, רק ל % מן הנבדקות יש דימוי משפחתי שלילי ול- % מן הנבדקות יש דימוי אישי שלילי.

24 טבלה מספר טבלה המרכזת את הממצאים על מתבגרות שמשתתפות ושאינן משתתפות בתנועות נוער ודימוין העצמי. דימוי אישי דימוי גופני דימוי חברתי דימוי משפחתי סה"כ N=0 00% N=0 00% N=0 00% N=0 00% N=0 00% דימוי עצמי חיובי בקרב מתבגרות המשתתפות בתנועות נוער N=0 0% N=0 0% N=0 0% N=0 0% N=0 0% דימוי עצמי שלילי בקרב מתבגרות המשתתפות בתנועות נוער N= 70% N=9 95% N=8 90% N=8 90% N=6 80% דימוי עצמי חיובי בקרב מתבגרות שאינן משתתפות בתנועות נוער N=6 0% N= 5% N= 0% N= 0% N= 0% דימוי עצמי שלילי בקרב מתבגרות שאינן משתתפות בתנועות נוער דיאגרמה מספר

25 מתרשימים ו ניתן לראות כי כל הנערות אשר משתתפות בתנועות נוער בעלות דימוי עצמי כולל, על כל מרכיביו, חיובי. לעומת זאת ניתן לראות שישנה השפעה על הדימוי העצמי לשלילה על אחוז משמעותי של נערות אשר לא לקחו חלק בתנועת נוער. מהשוואת שתי הטבלאות ניתן לראות כי כל הנבדקות אשר משתתפות בתנועות נוער בעלות דימוי אישי חיובי, לעומת זאת 8% מהנבדקות שלא לוקחות חלק בתנועות נוער בעלות דימוי אישי חיובי. כל הנבדקות אשר משתתפות בתנועות נוער בעלות דימוי גופני חיובי. לעומת זאת 9% מהנבדקות שאינן לוקחות חלק בתנועות נוער בעלות דימוי גופני חיובי. כל הנבדקות אשר משתתפות בתנועות נוער בעלות דימוי חברתי חיובי. 9% מנבדקות שאינן לוקחות חלק בתנועות נוער בעלות דימוי חברתי חיובי. כל הנבדקות אשר משתתפות בתנועות נוער בעלות דימוי משפחתי חיובי, לעומת זאת, רק 9% מהנבדקות שאינן לוקחות חלק בתנועות נוער בעלות דימוי משפחתי חיובי. כל הנבדקות אשר משתתפות בתנועות נוער בעלות דימוי עצמי כולל חיובי לעומת זאת 7% מן הנבדקות שאינן לוקחות חלק בתנועות נוער בעלות דימוי עצמי כולל חיובי.

26 דיון, סיכום ומסקנות הנושא המרכזי של עבודתי הוא הקשר בין השתתפות בתנועת נוער לבין רמת הדימוי העצמי בקרב מתבגרות. שת המחקר: הקשר בין השתתפות בתנועת נוער לבין רמת הדימוי העצמי בקרב מתבגרות. טענת המחקר:. יימצא קשר בין השתתפות בתנועות נוער לבין רמת הדימוי העצמי.. ככל שהמתבגרת לוקחת חלק גדול יותר בתנועת נוער בזמן התיכון כך רמת הדימוי העצמי שלה תהיה חיובית. נימוקים להשערת המחקר שלי:. טענה מסוג הסבר: התנדבות הינה בסיס לסטטוס, כוח, תחושת החזרת טובה למדינה ולחברה, ביטוי ערכים, העשרה, פיתוח אישיותי, מעמד חברתי וניסיון מקצועי. בנוסף לכך נמצא כי בני נוער מתנדבים נעשים פחות סמכותיים ויותר דמוקרטים, מסתגלים טוב יותר למצבים חדשים, מסתדרים בקלות יחסית עם מבוגרים, בעלי אוריינטציה לשירות ולעזרה לאחרים, אחראיים יותר ומתעניינים בבעיות חברתיות ובפוליטיקה. המתנדבים דיווחו על בטחון עצמי גבוה יותר ושיפור בדימוי העצמי, ורבים טענו שהם למדו והחכימו מההתנסות בהתנדבות יותר מאשר בבתי הספר. בתנועות הנוער הפרט נמצא באינטראקציה תמידית עם קבוצת השווים שלו. קבוצת השווים )או במילה אחרת- צוות( נפגשים בזמן הפנוי כדי לתכנן פעולות, טיולים, העשרות, סמינרים לחניכים ונפגשים כמובן בימי הפעילות כדי להעביר את אותן פעילויות. בנוסף הצוות נפגש לעיתים מחוץ למסגרת התנועתית למטרת גיבוש והווי. לעיתים קרובות, הצוות, הופך להיות קבוצת החברים הטובים של הפרט. בעקבות כך החבר'ה מאפשרים ביטוי רגשות חיובים ושליליים והמתבגר יכול לדבר בפניהם על חששותיו, על דברים המטרידים אותו ועל עימותים עם הוריו. החבורה מעניקה למתבגרים "תרגול" של מיומנויות חברתיות- החל מריקוד ועד דיונים עם חילוקי דעות בלי לרגוז על ו עם הדעה הנגדית. בבסיס תיאוריית ההיכרות עם העצמי עומדת ההנחה כי לאדם יש מוטיבציה ללמוד על עצמו, לפתח הערכה מציאותית של יכולותיו ושל מגבלותיו. אולם, התמודדות עם מידע שלילי דורשת משאבים נפשיים שאינם עומדים תמיד לרשותנו ולפיכך, לא תמיד תבוא מוטיבציה זו לידי ביטוי. ביצוע פעולות מסוימות מספק מידע רב על רמת היכולת שלנו, ואילו ביצוע פעילויות אחרות כמעט אינו מספק לנו כל מידע חדש. טרופה שיער, כי אנשים מעדיפים לבצע מטלות אשר עשויות לספק להם מידע חדש לגבי יכולותיהם.. טענה מסוג ראיה: ממצאי המחקר של פישר איילה הבוחן את הקשר בין תחושת העצמה לבין התנדבות ומעורבות בקהילה בקרב בני נוער, מאששים את השערתי. ממצאי מחקרה מראים שיש הבדלים בין מתנדבים ללא מתנדבים לגבי המשאבים האישיים והחברתיים. בקרב המתנדבים נמצאו משאבים ה גבוהים יותר. בבדיקת כל פריט בנפרד מסתבר שרק שלושה משתנים תורמים להבדלים ה, כולם משאבים חברתיים: תמיכה משפחתית, תמיכה חברתית ותמיכת קרובים. לגבי הערכה עצמית לא נמצאו הבדלים בין מתנדבים ולא מתנדבים. עוד נמצא

27 שהמתנדבים הינם בעלי תחושת העצמה ותחושת שייכות ומעורבות גבוהה יותר מאשר ה שאינם מתנדבים. להתנדבות יש קשר ישיר לתנועות נוער, כיוון שההשתתפות בתנועות הנוער היא מבחירה אישית של הפרט ולא מגורם חיצוני. הממצאים שעלו ממחקר השדה והעבודה הם כי כל הנבדקות אשר משתתפות בתנועות נוער בעלות דימוי עצמי כולל חיובי לעומת זאת, רק 7% מן הנבדקות שאינן לוקחות חלק בתנועות נוער בעלות דימוי עצמי כולל חיובי. מכאן ניתן להסיק שהשערתי אוששה. נמצא קשר ישיר בין שני המשתנים שנבדקו. כלי המחקר אשר בחרתי להשתמש בו- השון, היווה מדד ישיר לבדיקת כל מרכיבי הדימוי העצמי ובעקבות כך גם לדימוי עצמי כולל. ניתן להסביר את תוצאות מחקרי לפי החלק התאורטי של עבודתי. תנועות נוער הן כלי לפיתוח אישי, אשר בא לידי ביטוי באמצעות אינטראקציות חברתיות שונות. תנועות הנוער נותנות מענה לצרכים האקספרסיביים של המתבגר ועוזרות לו לגבש את זהותו. קבוצות נוער נתפסות כמנגנונים שמתווכים בין שלבי הילדות לשלבי הבגרות ומכאן ממתנים או ממסדים את קשיי המעבר. מסקירת ספרות שבחנה את השפעת ההתנדבות על הנוער המתנדבים דיווחו על בטחון עצמי גבוה יותר ושיפור בדימוי העצמי, ורבים טענו שהם למדו והחכימו מההתנסות בהתנדבות יותר מאשר בבתי הספר. כאשר דימוי עצמי יהיה חיובי, הוא יניע את האדם להעז, להיות בטוח בעצמו ולהתמודד ביתר ביטחון עם משימות העומדות בפניו. לעומת זאת, דימוי עצמי שלילי הוא תחושה של חוסר שביעות רצון מהישגים, מהתכונות ומהמאפיינים העצמיים. תחושה כללית של חוסר ערך עצמי מניעה את האדם להססנות בהחלטות, להימנעות מהתמודדות עם משימות הדורשות מאמץ, חשש מכישלון והעדר יוזמה. לדימוי עצמי שלילי נלווים לעיתים חרדה והיעדר כוחות פנימיים או נלווים רגשות מרדניים ומטען רגשי שלילי. הדימוי העצמי מורכב ממערכות יחסים של עצמי ופרטים אחרים. האדם הינו תוצר חברתי של סביבתו והוא תופס את עצמו רק בנוכחות אחרים וכפי שהוא חושב שהם רואים אותו. כך, הפרט מפתח תפיסת עצמי על סמך העמדות של אחרים כלפיו. מכאן, שההערכה העצמית של הפרט הינה תוצר של אינטראקציה חברתית הנוצרת כהשתקפות תפיסות אחרים אותו. העצמי הופך להיות אובייקט רק באמצעות הפנמת עמדותיהם של אחרים כלפיו. מכאן, אפשר ללמוד, להבין ולהסיק גם מסקירת הספרות וגם מן ממצאי המחקר, כי יש קשר ישיר בין השתתפות בתנועות נוער לבין רמת הדימוי העצמי בקרב מתבגרות. בנוסף לכך, ניתן להכליל את ממצאי מחקרי על כלל האוכלוסייה, כלומר גם על מתבגרים. ניתן להתבסס על התאוריות הרבות שעליהן הסתמכתי אשר חוקרות את שני המינים כאחד ולא בהכרח רק על בנות. האדם מחפש את ביקורת החברה כלפי מעשיו והתנהגותו. כאשר המתבגרת נמצאת במסגרת של תנועת נוער, יחד עם קבוצת השווים שלה, אותו חיפוש עבור הערכה עצמית, יותר קל כיוון שהיא נמצאת באינטראקציה אינטנסיבית יחד עם בני גילה. החיפוש אחרי העצמי מושג ביתר קלות וכך רמת הדימוי העצמי משתפרת באופן משמעותי. 7

28 הצעה למחקר המשך חוקרים אחר אשר יתעניינו בנושא יוכלו להמשיך את מחקרי מזווית אחרת ולבחון את השפעתה של תנועת נוער על המתבגרים בפן אחר. שת המחקר: האם קיים קשר בין השתתפות בתנועת נוער לבין התקשורת הבין אישית עם המין השני? השערת המחקר:. יימצא קשר בין השתתפות בתנועת נוער לבין תקשורת בין אישית.. ככל שהמתבגר ייקח חלק פעיל יותר ורב יותק בתנועת נוער כך רמת התקשורת הבין אישית שלו/ה תהיה חיובית יותר. משתנה תלוי: תקשורת בין אישית בקרב מתבגרים בגילאי התיכון. משתנה בלתי תלוי: השתתפות בתנועות נוער בתקופת התיכון. בעקבות המחקר אני ממליצה לבני נוער לקחת חלק בתנועת נוער. תנועות הנוער מספקות למתגבר את ה"אני במראה", אשר משקף להם בצורה חדה וברורה את מעשיהם. התרומה המעשית של מחקרי היא בעיקר עבור תנועות הנוער. בעזרת מחקרי ורבים אחרים, לתנועות הנוער יש הוכחה מדעית על השפעתן כלפי מתבגרים. בעקבות עובדה זו, יהיה קל יותר לגייס לתנועות הנוער השונות חברים חדשים אשר יעצימו את עצמם ואחר כך גם את חברתנו בישר. בנוסף לכך, מחקרי יוכל לעזור ולתרום למחקרים רבים עתידיים אחרים אשר בוחנים את השפעת תנועות נוער על מתבגרים בשלל היבטים וזוויות. הצעות ליישום המחקר: מחקרי מתחלק בין אוכלוסיות- מתבגרות אשר משתתפות בתנועת נוער לבין מתבגרות שלא. שון הדימוי העצמי שלי מתחלק ל היבטים- היבט אישי, היבט גופני, היבט חברתי והיבט משפחתי. לפי היבטים ו בדקתי את הדימוי העצמי הכולל של אוכלוסיות המחקר שלי ומצאתי כי בכל המרכיבים אשר בדקתי )אישי, גופני, חברתי ומשפחתי( יש הבדל גורף וברור. אצל כל המתבגרות אשר השתתפו בתנועות נוער יש דימוי עצמי כולל חיובי ואילו רק ל- 7% מהמתבגרות אשר לא משתתפות בתנועות נוער יש דימוי עצמי כולל חיובי, כלומר, % מהן בעלות דימוי עצמי שלילי. ניתן להיעזר בממצאים ו בכדי לשפר את הדימוי העצמי בקרב בנות שלא משתתפות בתנועות נוער. לפי ההיבט האישי ניתן להעביר לאמצעיים סדנאות בנושא הערכה עצמית-אישית או לנסות ולחזק להם הערכה זו שנחשבת חלשה יותר אצלם בהשוואה למבגרות המשתתפות בתנועות נוער. לפי ההיבט הגופני ניתן להקנות למתבגרות הרצאות עם תזונאיות ושיעורי אכילה נכונה אשר נותנים למתבגרות כלים איך לאכול נכון, כמה לאכול וכמובן כלים להתמודדות בבית. בנוסף לכך ניתן בו זמנית לתת כמה שיעורי ספורט אירוביים כמו פילאטיס, קיקבוקסינג, זומבה, יוגה וכדומה הנותנים למתבגרות את הדחיפה להתחיל לעסוק בספורט. כך הספורט משתלב עם תזונה נכונה אשר גורם למתבגרת להוריד במשקל בצורה תקינה, נכונה ומבוקרת. לפי ההיבט החברתי ניתן לארגן מפגשים חברתיים היכללו דינמיקה קבוצתית, הרצאות אשר המשתתפים יארגנו וכדומה אשר יגרמו למתבגרת לרכוש חברים חדשים ולסגל לעצמה מיומנות חברתיות ואישיות-עצמיות חדשות. 8

29 לפי ההיבט המשפחתי ניתן להעביר סדנאות למשפחות ביחד עם המתבגרות שלא משתתפות בתנועת נוער כדי ליצור סביבה תומכת ואוהבת יותר ובעקבות כך יגדילו את הדימוי העצמי של המתבגרת לחיוב. תרומת המחקר שלי: מחקרי וממצאיו תורמים מספר דברים:. שון- חוקרים אחרים שיהיו מעוניינים לבדוק את הקשר בין השתתפות בתנועת נוער לבין רמת דימוי עצמי יוכלו להשתמש בשון שלי ככלי המחקר שלהם או כמקור מידע על מנת לבסס את השערת מחקרם.. השערת מחקר- מחקרי ותוצאותיו יכולים לסייע לחוקרים אחרים בבחירת השערת מחקר שתמשיך את שלי ואותה השערה יכולה להתבסס על המחקר שלי, וכך הסיכויים שהשערת המחקר תאושש הם גבוהים יותר.. מחקרי וממצאיו מספקים מידע שיכול לשמש חוקרים אחרים במחקריהם כפרק מקשר. 9

30 רפלקציה רפלקציה מסוג מטה-קוגניציה:. התהליך האישי והבין-אישי: את נושא העבודה בחרתי לאחר שחשבתי על תחומים יהם יש לי מגע ויהוו עניין עבורי. בשנים הקודמות לקחתי חלק פעיל בתנועת נוער "הצופים", ורציתי לדעת האם עובדה זו משפיעה עליי כיום. בחרתי את המשתנה דימוי עצמי מכיוון שזהו תחום שיש לי מגע ישיר יו בימים ו כיוון שחברותיי ואני עסוקות ברגשות ומחשבות על איך אחרים רואים ותופסים אותי בחברה והאם יש מקום לשיפור מבחינה רגשית ופיזית. כך חיברתי בין שני נושאים ו. נושא נוסף עליו חשבתי הוא הקשר בין נערות שעובדות במשרה חלקית )כמו מלצרות, מוכרות בחנויות בגדים וכדומה( לבין הדימוי העצמי. לאחר התייעצות עם המורה המנחה הגעתי להחלטה לבחור בקשר בין השתתפות בתנועות נוער לבין הדימוי העצמי מכיוון שנחקרו על משתנים ו יותר מחקרים ונבנו יותר תאוריות מאשר על המשתנים של הנושא השני, כך שאוכל לכתוב על הנושא הנוכחי יותר בהרחבה ולחקור אותו עם יותר ידע ובסיס להשערה.. התהליך הלימודי: את המקורות לעבודתי מצאתי בספריית בית הספר "עמי אסף" ובספריית "בית ברל". בנוסף למקורות ו מצאתי גם מקורות באינטרנט כמו מאמרים ומחקרים הקשורים לנושא שלי. השתמשתי במקורות אשר מצאתי לנכון כרלוונטיים. את המקורות שהיו קשורים לעבודתי אך לא רלוונטיים, פסלתי ולא השתמשתי בהם. לא היה לי קושי למצוא מקורות על שני המשתנים כיוון שהם פופולריים ונחקרו מזוויות שונות ועל ידי חוקרים שונים. בהתאם לכך ניתן גם לראות שבסקירה הספרותית השתמשתי במקורות מידע שונים. את המחקר בפרק המקשר מצאתי יחסית במהירות ובקלות באינטרנט כיוון שהוא דומה מאוד לנושא המחקרי שלי. בפן המקצועי למדתי לכתוב עבודה, לנסח את דבריי בצורה מובנת ורהוטה, לחפש מקורות שיתאימו לעבודתי, לדעת לסנן מקורות אשר לא יתרמו למחקר, לסכם מהמקורות שמצאתי את הדברים הרלוונטיים ביותר, למזג טקסטים שונים ביחד, לכתוב שונים, ליצור הצגה גרפית של ממצאים, לנתח את תוצאות המחקר, לחבר בין תוצאות המחקר לבין הספרות אותה סקרתי, להסיק מכך מסקנות ובנוסף למדתי גם לתת משוב וחוות דעת על עבודתי במהלך כתיבתה ובכך גם לשפר את עצמי וגם את העבודה תוך כדי התהליך. בנוסף לכך למדתי והרחבתי לדעת על חשיבותה של תנועת נוער על בני הנוער, ובנות נוער בפרט, על הדימוי העצמי והיבטיו, על ההבחנה בין כל היבט להיבט וכיצד הוא יכול לבוא לידי ביטוי בהתנהגותנו.. היבט ערכי- חברתי: תרומתה של עבודתי היא כי בעקבות המחקר גיליתי את הצורך שיש למתבגרים בהשתתפות בתנועת נוער. אותן אינטראקציות חברתיות ומיומנויות קבוצתיות שהמתבגר מקבל וסופג מתנועות הנוער הופכות אותו לאדם טוב יותר אשר בסופו של דבר יתרום לחברה ואולי בעזרתם של אחרים יוכל לתקן אותה ולהפוך אותה לטובה יותר. בממצאי אפשר לראות באופן גורף כי כל הנבדקות אשר משתתפות בתנועת נוער בעלות דימוי עצמי חיובי ואילו בניגוד לכך עומדות המשתתפות שלא לקחו חלק בתנועת נוער ו % מתוכן בעלות דימוי עצמי שלילי.

31 אני מקווה שבעזרת מחקרי ובעזרתם של מחקרים עתידיים, משרד החינוך יבין כי יש לתת דגש על השתתפות בתנועות נוער. אני מקווה שגם בני הנוער יבינו שכאשר הם מתנדבים ועוזרים לאחר, הם גם בסופו של דבר עוזרים לעצמם, מטפחים ומעצימים את עצמם, גם אם הדבר לא נראה לעין בתקופה הראשונית הוא בהחלט משפיע לטווח הארוך. בסופו של התהליך ההתנדבותי יהיה ניתן לראות שינוי במתבגר, ולטובה.. מה למדתי על עצמי: עבודה זו הדגישה את מה שאני כבר יודעת על עצמי- אני מסוגלת להיות צמודה ללוח זמנים ולהגיש פרקים בזמן, אני יכולה לסכם ולמזג טקסטים למרות שהדבר חדש לי ואני עוזרת לחברותיי שמתקשות בהבנת ההוראות. דוגמא לכך היא בפרק של הצגת הממצאים בצורה גרפית. חברתי התקשתה בהבנת ההוראות כיצד לעשות את הטבלאות ובגלל שהבנתי איך לעשות אותן, הצלחתי לעזור לה לפי עבודתה ומחקרה האישי. בנוסף לכך העובדה שהשתתפות בתנועות נוער אכן משפיעה על הדימוי העצמי לחיוב מקנה לי תמונת מראה על עצמי ועל תכונות האופי שלי, המושפעות בחלקן מהשתתפותי בתנועת נוער. בידע זה אני אוכל להשתמש בעתידי, כמו למשל בצבא. באמצעות ידיעת והבנת הצדדים החזקים והחלשים שלי אוכל לפעול בצורה שמתאימה לי ולא אצטרך לחפש מה מתאים לי ומה פחות. רפלקציה מסוג מטה-אסטרטגיה: לאורך העבודה השתמשתי באסטרטגיות מסדר חשיבה גבוה: השערה- בטופס הצעת המחקר ניסחתי השערה מחקרית שאותה ניסיתי להוכיח בעבודת החקר שלי. השוואה- בפרק סיכום הממצאים ערכתי השוואה בין תוצאותיהן של כל הנבדקות. בנוסף לכך ערכתי השוואה בין הממצאים של מחקרי והספרות שבחנתי בשלב הדיון והמסקנות. הסקת מסקנות- בפרק הממצאים הסקתי מסקנות כתוצאה מהמחקר המעשי והסברתי את המשמעות שלהם בגרפים ובטבלאות. למשל, הסברתי בטבלה של סיכום ממצאי המשתנים כי השערת המחקר שלי אוששה באופן מלא. שאילת שות- בשון ניסחתי שות אשר מתאימות לנושא אותו אני חוקרת ולמשתנים אותם אני מעוניינת לבדוק. בנוסף שתי שות עם סקלות הפוכות אשר נותנות לחוקר את אישור המהימנות והאחידות של הנבדק. נקודות מבט שונות- בחלק התיאורטי הצגתי בפרק העוסק בתנועות נוער, תנועות נוער שונות אשר פועלות באזור מגוריי ובנות הנוער המשתתפות במחקר לוקחות בהן חלק. לכל תנועת נוער יש קווי שוני ודמיון אשר מיוצגות מנקודת מבטן של המשתתפת. הצגת המידע בדרכים שונות- בחלק התיאורטי הצגתי את המידע בכתיבה, בשלב סיכום הממצאים הצגתי את התוצאות בטבלאות ובניתוח הממצאים הצגתי את התוצאות בדיאגרמת עמודות. מכך ניתן לראות כי הצגתי את המידע בעבודתי בדרכים שונות אשר מציגות את השערת ותוצאות מחקרי.

32 ד) ד) מקורות. ון גיא "תנועות נוער" %95%D7%AA%0%D7%A0%D7%95%D7%A%D7%A8 ינואר.. ארנון ליאורה, מנהלת פיתוח ידע, ג'וינט התנדבות. "זה טוב לכולם: תועלות ורווחים מהתנדבות בני נוער" )פרק מהספר "מישהו להתנדב איתו" ) הוצאת נדב. )ד"ר( בר ציפי ו)ד"ר( נוימאיר מרים, "מפגשים עם הפסיכולוגיה, מפגש שני- פסיכולוגיה התפתחותית", אבן יהודה, הוצאת רכס, עמוד.. )ד"ר( בר ציפי ו)ד"ר( נוימאיר מרים, "מפגשים עם הפסיכולוגיה, מפגש שני- פסיכולוגיה התפתחותית", אבן יהודה, הוצאת רכס. עמודים 9-.. בר רונית "פיתוח וקידום התנדבות נוער וצעירים/ות בישר" הררי) פרדו(, השפעת סוג האינטגרציה על הישגים לימודיים ודמוי עצמי של מתבגרים. אוניברסיטת תל אביב. )עבודת גמר(. עמודים והפור ציפורה, "הגורמים להתמדה בהתנדבות בקרב בני נוער", אוניברסיטת בר אילן, ספטמבר. 8. זיו אבנר "התבגרות". רמת גן, הוצאת מסדה,. 98 עמודים "ר( כהן אורית ודנה פרידמן- אתר מט"ח, "אישיות: רוג'רס - גישה הומניסטית פנומנולוגית: העצמי",.. כהנא אבנר "נעורים והקוד הבלתי פורמלי". ירושלים, מוסד בייק, 7. עמוד 8. "ר( מורדו רינה, " טיפוח דימוי עצמי! ", self_awareness_8.html. מיד הרברט ג'ורג',"נפש, עצמי וחברה", 9 Society).)Mind, Self and. מרכז המידע אודות השואה, יד ושם ביה"ס המרכזי להוראת השואה.. נווה סיוון, עד רונית ורן אורית, סוציולוגיה במעגלי החברה- חברות. הוצאת רכס.. פישר איילה " הקשר בין תחושת העצמה לבין התנדבות ומעורבות בקהילה בקרב בני נוער". אוניברסיטת בר-אילן, שנת רוקס סוניה ויוסף שורצולד, "פסיכולוגיה חברתית" כרך ב' יחידות -, חלק ראשון. ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה תל אביב, שנת, עמודים ש. לג מי-עמי נעמי, "תנועות הנוער בישר", מתוך אתר הכנסת, מאי. 8. שמר איציק "התרומה הפסיכו-חברתית של חבר ות בתנועת נוער". מרץ. 9. )פרופסור( שפירא רנה, "דו"ח הוועדה לבדיקת מאפייני תנועות הנוער כבסיס לקריטריוני הקצאה", ספטמבר.

33 נספחים נספח : טופס הצעה לכתיבת עבודת גמר )יחידה חמישית( במדעי החברה במקצוע שם התלמיד/ה: עדי שן שם בית הספר: עמי אסף ישוב: בית ברל דו: adi_shen@walla.com שם המנחה: אורלי דני טלפון: -99 נושא העבודה: הקשר בין השתתפות בתנועת נוער בתיכון לבין רמת הדימוי העצמי בקרב מתבגרות. שת המחקר: האם ימצא קשר בין השתתפות בתנועת נוער לבין רמת הדימוי העצמי בקרב מתבגרות? השערת המחקר: ככל שהמתבגרת לוקחת חלק גדול יותר בתנועת נוער בזמן התיכון כך רמת הדימוי העצמי שלה תהיה חיובית. משתנים הנבדקים במחקר: רמת הדימוי העצמי והשתתפות בתנועת נוער. משתנה בלתי תלוי: השתתפות בתנועת נוער. הגדרה אופרציונלית: מתבגרות בגילאי 8 - השותפות בתנועות נוער כמו הצופים, האיחוד החקלאי, בני המושבים וכדומה. פעילות בה לפחות שנתיים, פעם בשבוע. עוברת ומעבירות פעילויות של הדרכה, טיולים,סמינרים, קורסים, העשרות ועוד. המתבגרות הן בנות ישובים ומושבים, הלומדות בכיתות ריות והומניות ביחד עם מתבגרים שחלקם גם לוקחים חלק בתנועת נוער. לעומת מתבגרות בעלות מאפיינים דומים לנ"ל אשר לא נטלו חלק בפעילות תנועתית בשנתיים האחרונות. משתנה תלוי: רמת הדימוי העצמי. הגדרה אופרציונלית: דימוי אישי וחברתי. הכוונה בדימוי אישי הוא האופן בו תופס אדם את תכונותיו האישיותיות. הכוונה בדימוי חברתי הוא האופן בו הפרט תופס את עצמו ביחסים בין אישיים וחברתיים. אוכלוסיית המחקר: מתבגרות בין הגילאים 8. - מתוכן לא לקחו חלק בשנתיים האחרונות בתנועת נוער לעומת אשר פעילות בתנועת נוער לפחות שנתיים. המתבגרות לומדות בכיתות בביה"ס חקלאי בכיתות הומניות וריות יחד עם מתבגרים אשר חלקם נוטלים גם חלק בתנועות נוער. כלי המחקר: שון סגור. ביבליוגרפיה - ון גיא "תנועות נוער"

34 %95%D7%AA%0%D7%A0%D7%95%D7%A%D7%A8 ינואר. - ארנון ליאורה, מנהלת פיתוח ידע, ג'וינט התנדבות. "זה טוב לכולם: תועלות ורווחים מהתנדבות בני נוער" )פרק מהספר "מישהו להתנדב איתו" ) הוצאת נדב. - בר רונית "פיתוח וקידום התנדבות נוער וצעירים/ות בישר" - זיו אבנר "התבגרות". מסדה, רמת גן. 98 עמודים כהנא אבנר "נעורים והקוד הבלתי פורמלי". מוסד בייק, ירושלים 7. עמודים -. - פישר איילה " הקשר בין תחושת העצמה לבין התנדבות ומעורבות בקהילה בקרב בני נוער". אוניברסיטת בר-אילן, שנת שמר איציק "התרומה הפסיכו-חברתית של חבר ות בתנועת נוער". מרץ. חתימת התלמיד: ת.ז של התלמיד: אישור הפיקוח על מדעי החברה ההצעה אושרה יש להחזיר את ההצעה עם התיקונים הנדרשים יש לתקן את ההצעה אולם אין צורך להחזירה לפיקוח לאישור מחדש ההצעה לא אושרה שם המדריך/ה המאשר/ת : שימו לב: הצעה מאושרת חייבת להיות צמודה לעבודה הסופית. עבודה ללא הצעה מאושרת לא תיבדק. נא שימו לב להערות שלהלן: ההערות הרלוונטיות להצעה מסומנות ב X. הנושא רחב מדי, יש למקד אותו השערת המחקר אינה מנוסחת כראוי, יש לנסח השערה במונחים של קשר בין משתנים. האוכלוסייה איננה זמינה למחקר. משתנה חייב לקבל יותר מערך אחד. המשתנה: איננו עומד בתנאי זה. הגדרת המשתנה התלוי ו/או הבלתי תלוי איננה נכונה. מומלץ לשקול שימוש בכלי מחקר אחר יש להוסיף מקורות לרשימה הביבליוגרפית. הרשימה הביבליוגרפית איננה כתובה על פי כללי הכתיבה המדעית. הרשימה הביבליוגרפית איננה עדכנית. יש להוסיף פרטים עדכניים. העבודה אינה יכולה להתקבל כעבודה במדעי החברה. הערות נוספות:

35 נספח 8: שון אשר שימש לחלק התאורטי שון על תנועת הנוער שלי: זהו שון אנונימי, אשר תשובותיו נלקחות לעבודת גמר בפסיכולוגיה. אנא השיבי עליו בפירוט המלא ביותר ככל שאת יכולה. שם התנועה תפקידי בתנועה באילו ימי פעילות מתקיימת התנועה? האם יש חגים או מועדים אשר מציינים אותם באופן שונה או מיוחד במסגרת התנועה? אנא פרטי על כל המפעלים המיוחדים בתנועתך.. מנקודת מבטך, האם החניכים בקשר טוב עם חבריהם לשכבה? באיזה אופן את רואה את היחסים באים לידי ביטוי?. מהם הערכים אשר מעבירים לחניכים בפעולות? ומהן המטרות המרכזיות בכל פעולה?. מנקודת מבטך בתור חברה בשכבה הבוגרת, האם ישנה אווירה טובה בין חברי השכב"ג? איך הדבר בא לידי ביטוי? האם ישנן פעילויות לגיבוש עבורכם?.